להתעורר מנצח- כך זה התחיל
- חיים חביב
- Feb 7, 2013
- 3 min read
מדוע כל כך קשה לנו לנהל את הזמן שלנו?
"אין לי זמן!" זהו אחד המשפטים הנפוצים ביותר במקומותינו, לא רק בשפה העברית אלא בכל השפות המערביות וגם כמה מזרחיות.
ככל שאנו רוצים להשיג יותר, יותר הצלחה, יותר אושר, יותר כסף, יותר בילויים, יותר ספורט, אנחנו מגיעים למסקנה הבלתי נמנעת שאין לנו מספיק זמן לכל אלה.
אפילו קהלת אמר, "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים", כך שכל מה שאנחנו רוצים להכניס למסגרת הזמן המצומצמת שלנו, אכן ניתן להכניס.
אבל איך? למי יש זמן לכל זה?
עשרות קורסים וסדנאות ניהול זמן שטפו ושוטפים אותנו ללא הרף, בניסיון ללמד אותנו איך לנהל את זמננו כהלכה, בכדי להספיק את כל מה שאנו רוצים להשיג.
אבל השאלה הגדולה היא האם מדובר בסימפטום של ניהול לקוי בלבד, או בעיה מערכתית מורכבת יותר, היוצרת סימפטומים של ניהול לקוי.
בכדי לתת על כך תשובה אמיתית יש לבחון את השאלה הזאת היטב ולעומק, משום שכדי לטפל בבעיה כזאת, כמו כל בעיה, יש לבדוק תחילה האם מדובר בסך הכל בפצע פתוח שיש לחטא ולחבוש קלות עד להבראתו של העור, או שמדובר כאן בבעיה משמעותית יותר, היוצרת פצעים פתוחים בעור, שחבישה וחיטוי לבדם, לא ממש יעזרו.
במהלך 20 השנים האחרונות התעמקתי מאוד בלימוד ומחקר בתחום הזה, הנקרא במקומותינו, ניהול זמן, שהטריד אותי באופן אישי, בעיקר משום שרציתי ועדיין אני רוצה, להשיג הישגים בתחומים שונים, לרווחתי ולרווחת משפחתי.
שנים רבות ניסיתי לנהל את יומי על בסיס משימות, על בסיס רשימות, על בסיס מטרות ביניים ומטרות על, פשוט ניסיתי הכל.
מיותר לציין שלא ממש הצלחתי להתמודד עם הבעיה באופן אמיתי.
תמיד נפלו בלת"מים, פתאום צצו מכל מיני מקומות דברים שלא תכננתי אותם, הטלפון לא הפסיק לצלצל כשעל הקו עוד לקוח שזקוק לי, עשרות סמסים ביום ומי יודע כמה מיילים.
פתאום מצאתי את עצמי בסוף היום, לא מצליח באמת לעמוד במשימה שלקחתי על עצמי, מתוסכל, כועס ואובד עצות גם יחד.
לאור העובדה שאני חסיד גדול של לנסות דברים חדשים, כאשר הישנים כבר לא עובדים, המשכתי לבחון את העניין והחלטתי לנסות זוית ראיה אחרת.
אלברט איינשטיין אמר ובצדק, "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו כשיצרנו אותם".
מה אם אני לא ניגש נכון לעניין? אולי אני טועה בדרך שבה אני מגדיר מטרות או משימות?
אולי בכלל כדאי ללכת בדרכי רבי שלמה הלוי אלקבץ שכתב את הפיוט המדהים לכה דודי, וכתב בין השאר: "סוף מעשה במחשבה תחילה", אולי בעצם יש להתחיל מהסוף, במטרה הסופית שלנו?
לאט לאט, ככל שהתעמקתי יותר בנושא התחוור לי שהבעיה היא לא בתכנון היום שלי, הבעיה איננה התכנון החודשי או השנתי שלי, הבעיה גם אינה נעוצה במטרות שלי או בניהול לקוי של רשימת משימות.
הבעיה היא גדולה הרבה יותר! היא משמעותית הרבה יותר!
החלטתי לבחון אנשים נוספים והתחלתי לשאול חברים ומשפחה בנוגע לבעיות העומדות בפניהם בניהול היום שלהם.
המשכתי וחקרתי אנשים נוספים, מתחומי עיסוק שונים, אומנים יוצרים לצד אנשי עסקים, אנשי מכירות לצד נותני שירות, עורכי דין, רואי חשבון, יועצים, נגרים, מעצבי אופנה, מעצבי שיער, בקיצור, הרבה מאוד אנשים, מתחומי עיסוק שונים.
המסקנה שעלתה מסיכום התשובות שלהם, פשוט הכתה בי בתדהמה!
עד כדי כך נדהמתי שחששתי שמשהו בשאלות המחקר שלי היה לא נכון, אולי בכלל שגיתי בבחירת השאלות, אבל לאחר בחינה מדוקדקת, הבנתי שאין כאן שום טעות.
התשובות שקיבלתי שיקפו מציאות עגומה בה חיים מיליוני בני אדם ברחבי העולם, מתוסכלים, נמצאים במצב מתמיד של חוסר יכולת לשלב בין הקריירה למשפחה, שאינם מבלים מספיק עם בני הזוג שלהם, שמשמינים ומעשנים עד מוות ממש, שצופים בטלויזיה ללא כל הגבלה ולמעשה חיים את חייהם ליד החיים.
נוגעים לא נוגעים.
אבל המכה הגדולה באמת, נחתה עלי כאשר ניתחתי את השנים בהם גם אני נהגתי כמו אותם מיליוני בני אדם ברחבי העולם, גם אני עישנתי ועליתי מאוד במשקל, גם אני לא ביליתי מספיק זמן איכות עם ילדי, עם אשתי, וכל זה תוך תסכול מתמיד שאני לא באמת מצליח להשיג את ההישגים הרצויים בקריירה שלי.
נשמע לכם מוכר? אני בטוח!
אז זהו, סידרת הכתבות והסרטונים שיגיעו בהמשך יספרו את סיפור המסע שלי, למציאת הדרך הנכונה לנהל את חיי. כזאת שאיפשרה לי ותאפשר גם לכם, להשיג את כל מה שאנחנו רוצים להשיג, ולהצליח!
כך נולדה התוכנית "להתעורר מנצח".
להתראות בפוסט הבא.
חיים
ד"ר חיים חביב
